רוכבים רבים מכירים את הסיטואציה: אתה מגיע לצומת, נעצר בדיוק על הקו הלבן, מחכה, והרמזור… לא מתחלף לירוק.

אין מכוניות מאחוריך, אין משאיות בצדדים – רק אתה והרמזור שמתעלם.

אז איך זה בעצם עובד? ולמה זה קורה?

הרעיון שרמזורים "שוקלים" את הרכב הוא מיתוס ותיק. אין מתחת לאספלט מאזניים ענקיים או מדי משקל מתוחכמים.

במקום זאת, מתחת לשכבת הכביש טמון כבל חשמלי בצורת לולאה, שיוצר סביבו שדה אלקטרומגנטי. כאשר רכב מתכתי נכנס לשדה הזה, המסה המתכתית שלו גורמת לשינוי קל בזרם החשמלי, והמערכת מזהה כי יש רכב שממתין.

העיקרון פשוט – זה לא מד משקל, אלא גלאי מתכות.

כל עוד יש מספיק מתכת בתוך השדה – כמו במקרה של מכונית או משאית – הרמזור "מבין" שהוא צריך להחליף ירוק.

אבל כאשר מדובר באופנוע או קטנוע, כמות המתכת הקטנה לעיתים אינה מספיקה כדי לעורר את השינוי הדרוש, והמערכת פשוט לא מזהה את הנוכחות שלך.

במילים אחרות, האופנוע שלך לא קל מדי – הוא פשוט "לא רועש חשמלית" מספיק.

אפשר לראות את הלולאות האלה אם תביט מקרוב – חריץ דק באספלט, בדרך כלל ממש לפני קו העצירה. שם נמצא החוט שיוצר את השדה המגנטי, ושם נקבעת הרגישות שתקבע אם תזכה לירוק או תישאר לחכות.

אבל החדשות הטובות הן שזו בעיה שניתן לפתור.

בכל עיר ובכל כביש בין־עירוני יש גורם אחראי על החיישנים.

אם אתה מגיע שוב ושוב לאותו רמזור והוא לא מגיב לנוכחות שלך, יש מה לעשות:

הטיפ שלנו:

פנה לגורם האחראי על הכביש ובקש כיול רגישות מחדש של החיישן.

בכבישים בין־עירוניים – הפנייה היא לחברת נתיבי ישראל בטלפון *2120 או דרך האתר iroads

בתוך הערים – פשוט פנה למוקד 106 העירוני.

לאחר הדיווח, נשלח בדרך כלל טכנאי שמבצע כיול מחדש. לעיתים אף יבקשו ממך להגיע לצומת עם האופנוע כדי לבצע את הכיול בזמן אמת. במקרים רבים – הבעיה נפתרת תוך שעות ספורות.

חשוב לדעת שגם בעולם כבר מתחילים להיפרד מהלולאות הישנות באספלט. טכנולוגיות חדשות, כמו חיישני מכ"ם, מצלמות חכמות ומיקרופונים, מסוגלות לזהות רכבים בלי קשר לגודל או לחומר שממנו הם עשויים. אלה מערכות מדויקות וזולות יותר לתחזוקה, שמתמודדות טוב יותר עם דו־גלגליים.

אז אם כבר פנית, אולי תוסיף שאלה קטנה: מתי אצלכם עוברים לדור החדש?

ולסיום, נפריך מיתוס קטן – אין צורך להדביק "מגנט לגחון".

זה לא עובד, זה לא מזוהה, וזה פשוט מיותר.

רמזור שלא מתחלף לדו־גלגליים הוא לא עונש, אלא תקלה טכנית קטנה.

ודיווח אחד קצר יכול לחסוך תסכול – ולשפר את חוויית הרכיבה של כולנו.