ישראל עומדת בפני אחת מהרפורמות המשמעותיות ביותר באכיפת מהירות בכבישים: החלפת מערכת א-3 הוותיקה בכ־250 מצלמות מהירות חכמות המבוססות על מדידת מהירות ממוצעת. המערכת החדשה תוצב ברחבי הארץ ותיכנס לפעילות הדרגתית משנת 2026, עם פריסה מלאה במהלך 2027.
מערכת א-3 פועלת כבר למעלה מעשור ומתבססת על צילום נקודתי בצמתים ובכבישים מרכזיים. מאז השקתה, היא נחשבת לאמצעי אכיפה משמעותי - אך גם לכזה שסבל ממגבלות. נהגים למדו להאט לפני המצלמה ולהאיץ מייד לאחריה, וחלק מהעמדות היו "דחלילים" בלבד. לאורך השנים התגלו בעיות כיול, תקלות טכניות ומחלוקות משפטיות שצמצמו את יעילותה.
לתצוגה מוגדלת של פריסת מצלמות A3 באתר מפות ישראל
השורשים לתוכנית א-3 החלו כבר בשנות ה־90, במטרה לייצר תשתית אכיפה מבוססת בינה ונתונים. מיקומי המצלמות נקבעו על בסיס נתוני תאונות בין 2006–2010, כשמהירות וסטייה מנתיב הובילו לכ־54% מהתאונות החמורות. למרות זאת, המערכת התקשתה לתת מענה אפקטיבי לאורך זמן.
כעת, לנוכח עלייה של עשרות אחוזים בתאונות הקשות ובקטל בדרכים, המדינה עוברת לשיטה חדשה: מצלמות שמודדות מהירות ממוצעת לאורך קטעי נסיעה - ולא רק בנקודה אחת. שתי נקודות צילום בכניסה וביציאה מאפשרות לחשב את המהירות האמיתית, תוך שימוש בטכנולוגיית ANPR לזיהוי לוחיות בדיוק גבוה במיוחד.
המצלמות החדשות פועלות בכל תנאי מזג אוויר, מצוידות בתאורת LED וחיישני אינפרא־אדום, מתעדות נתיב נסיעה ומצלמות בצילום לילה מלא. הנתונים מוצפנים ונשלחים למרכז שליטה ארצי. פיילוט שבוצע בכביש הערבה כבר הראה ירידה של כ־20% בעבירות מהירות, בדומה למדינות אירופיות שבהן נרשמה ירידה של עד 40% בתאונות קטלניות לאחר הטמעת השיטה.
המהלך משתלב בתוכנית אכיפה לאומית רחבה הכוללת תוספת ניידות, שדרוג מצלמות קיימות והחמרת רף הענישה. בצמתים, לדוגמה, דוח יישלח כבר בחריגה של 10 קמ"ש מעל המותר.
הפריסה החדשה מסמנת שינוי גישה: מעבר מאכיפה נקודתית לאכיפה התנהגותית לאורך זמן. המטרה אינה "לתפוס את הנהג" - אלא לגרום למרבית הנהגים לנסוע במהירות סבירה ומבוקרת יותר, ובכך להפחית משמעותית תאונות קשות.
המצלמות החדשות לא יפתרו את כל הבעיות בכבישים, אך הן צפויות להיות כלי מרכזי בשינוי תרבות הנהיגה בישראל ולהוביל לירידה ניכרת בעבירות מהירות ובתאונות קטלניות.
תגובות הגולשים